תוספות הרא"ש על קידושין ל׳

« תוספות הרא"ש על קידושין כ״ט ×¢×´×‘ תוספות הרא"ש על קידושין ל״א ×¢×´× »

1 יבמות פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: הָאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ, וְהַמְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, וְהַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְהַמַּשִּׂיאָן סָמוּךְ לְפִירְקָן — עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אׇהֳלֶךָ״. הָאוֹהֵב אֶת שְׁכֵינָיו, וְהַמְקָרֵב אֶת קְרוֹבָיו, וְהַנּוֹשֵׂא אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ,

1 סנהדרין פתח ↗

מֵיתִיבִי: הָאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ, וְהַמְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, וְהַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְהַמַּשִּׂיאָן סָמוּךְ לְפִירְקָן – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אׇהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא״. סָמוּךְ לְפִירְקָן – שָׁאנֵי.

2 סנהדרין פתח ↗

מַאי בָּבֶל? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּלוּלָה בַּמִּקְרָא, בְּלוּלָה בַּמִּשְׁנָה, בְּלוּלָה בַּתַּלְמוּד. ״בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם״ – אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: זֶה תַּלְמוּדָהּ שֶׁל בָּבֶל.

4 קידושין פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְשִׁנַּנְתָּם״, שֶׁיְּהוּ דִּבְרֵי תוֹרָה מְחוּדָּדִים בְּפִיךְ, שֶׁאִם יִשְׁאַל לְךָ אָדָם דָּבָר אַל תְּגַמְגֵּם וְתֹאמַר לוֹ, אֶלָּא אֱמוֹר לוֹ מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר:

5 קידושין פתח ↗

תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בְּנִי אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוּוֹל זֶה – מׇשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אִם אֶבֶן הוּא – נִימּוֹחַ, וְאִם בַּרְזֶל הוּא – מִתְפּוֹצֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה׳ וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע״. אִם אֶבֶן הוּא – נִימּוֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹי כׇּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם״ וְאוֹמֵר: ״אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם״.

1 גמרא אדידיך אצוארי דבריך משיתסר ועד כ"ב פירש"י להשיאו אשה ומיהו עיקר המצוה להשיאו סמוך לפרקן כדאמרי' ביבמות וידעת כי שלום אהלך זהו המשיא את בניו סמוך לפרקן וזהו סמוך לגדולן כדמוכח בסנהד' מדפריך מינה אההיא דלא תחלל את בתך להזנותה זה המשיא בתו לקטן ומשני סמוך לפרקן והכא נקט זמן שאדם רגיל להשיא בנו שבאותו הפרק יש לחזר להשיאו אשה:

2 לא צריכא ליומיה פירש"י ליומי השבוע וי"מ היום עצמו ישלש וע"כ סדר רב עמרם לומר כל יום קודם פסוקי דזמרה מקרא משנה ותלמוד ומפר"ת אנו סומכים אהא דאמרינן בסנהדרין תלמו' בבלי בלול במקרא במשנה ובתלמוד וכן אנו יוצאים ידי חובותינו:

3 נקראו ראשונים סופרים מפ' בירושלמי שעשו כל התורה ספירות כגון אבות מלאכות חסר א' וארבעה אבות נזיקים וכיוצא בהם:

4 אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד והא דאמרי, בירושלמי אלו מציאות דצורבא מרבנן משני בדבוריה במס' אומר ר"ת דהיינו אם שואלים אותו למדת מסכת זו אל יתגאה לו' למדתיה אבל אם שואלים ממנו דבר הלכה או צריכים ללמוד המסכתא צריך שיהיו מחודדין בפיו ואל יגמגם בדבר והא דאמרי' למד לשונך לו' איני יודע היינו במילי דעלמא:

5 גמרא אם ברזל הוא מתפוצץ תי' דהא קרא קאמר שהפטיש מפוצץ הסלע ויש שמגיהים בכאן מתפעפע ואם סלע הוא מתפוצץ שנא' הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע שהאש מפעפע הברזל והפטיש מפוצץ סלע ור"ת מפ' סלע שמשבר את הברזל וה"ק וכפטיש יפוצצנו הסלע כדאיתא במדרש שלקח סנפירינון נתנו על הסדן והכה בקורנס נבקע הקורנס ונבקע הסדן וסנפירינון לא זז ממקומו:

6 שרשות אחרים עלי' אף על פי שמעשה ידיה אינו של בעל אלא מדרבנן מ"ם מצויה בכל יום אצל בעלה ואינה יכולה לשמש אביה:

« תוספות הרא"ש על קידושין כ״ט ×¢×´×‘ תוספות הרא"ש על קידושין ל״א ×¢×´× »